<h1>פי' הרשב"ץ — ברכות</h1>
<h2>דף ד:</h2>
גרסינן בסוטה בפ"ק (ד' ב') וכו' צריך שיגביה ידיו למעלה, פירוש משום דקי"ל (ידים פ"ב מ"ב) דמים ראשונים מטהרין את הידים שנים מטהרין את המים, כלומר שהמים הראשונים [מטהרין] לכלוך הידים אבל הן עצמן קבלו טומאה מהידים והשנים הן המטהרין את (הידים) [המים], ושמא הראשונים יצאו חוץ לפרק, ואפילו יצאו השנים [נר' שדילג פה המעתיק ובערך כך צ"ל: ג"כ חוץ לפרק לא מהני מפני שאין השנים] מטהרין אלא עד הפרק כדתנן (שם מ"ג) ידים מטהרות עד הפרק [כיצד נטל את הראשונים עד הפרק ואת השנים חוץ לפרק וחזרו ליד טהורה, נטל את הראשונים ואת השנים חוץ לפרק וחזרו ליד טמאה] ואם יצאו חוץ לפרק נטמאו הראשונים ואם ישפיל ידיו למטה יחזרו לתוך הפרק ויטמאו את הידים. לפיכך צריך שיגביהם למעלה כדי שיתנגבו שם או יתקנחו ולא יחזרו למטה. אחרונים צריך שישפיל ידיו למטה, כדי שתרד הזוהמא למטה ולא על זרועותיו. א"ר אבהו כל האוכל בלא ניגוב, לפי שהאוכל נמאס. לחם טמא, י"מ משום דבההוא ענינא כתיב בגללי צאת האדם תעוגינה וכתיב בתריה ככה יאכלו וי"מ דלחמם לח ומים וי"מ דל'ח'מ'ם' ט'מ'א' בגימטריא בלא ניגוב ידים.
